בין אם מדובר במסגרת הראשונה, בגן חדש או פשוט לחזור לגן אחרי חופשה ארוכה, התחלות חדשות תמיד מלוות בהתרגשות, בחששות ובתקופת הסתגלות. לילד וגם להורים…
כדי להתחיל את ספטמבר בצורה הכי טובה שאפשר, ביקשנו מהצוות החינוכי ב”גן החלומות” של גדולים מהחיים לתת כמה טיפים לילדים ולהורים, לקראת שנת הלימודים החדשה.
להתכונן מראש כמה שיותר
חוסר ודאות הוא דבר מפחיד והכנה מראש מצמצמת את החששות. ההכנה מתחילה משיחה והסבר על הגן ומתן כמה שיותר פרטים – על הגננות, על המשחקים שיש בו, על הילדים שהולכים אליו. לא בטוחים מה לספר? תשאלו את הגננת – היא תשמח לעזור.
אפשר להראות תמונות של הגן ושל הגננת. אם מתאפשר, אפשר אפילו לבקר יחד בגן כדי להכיר, או להיפגש עם ילדים נוספים שאמורים ללמוד בו.
לתת מקום לחששות ולפחדים
חשוב לצייר תמונה חיובית של הגן החדש אבל ממש לא כדאי לבטל את התחושות הפחות נעימות ומותר לדבר על כל הפחדים. יש ילדים שדואגים שלא יהיה להם עם מי לשחק, יש ילדים פוחדים שיתגעגעו לגננת הקודמת או לאמא, יש ילדים שהדאגה הכי גדולה שלהם היא שיצטרכו לשירותים ולא ידעו איפה הם. חלק מהפחדים אפשר לפתור בקלות וחלק… פשוט לקבל ולהתמודד איתם. תנו לילדים שלכם להבין כמה אתם סומכים עליהם ומאמינים שיוכלו להתגבר על כל קושי.
לסמוך על הצוות
הילדים מרגישים הכל. אם אתם סומכים על הצוות, הילדים ירגישו. צרו יחסים של אמון, תקשורת פתוחה וטובה עם הגננות והצוות וכך יהיה לכם הרבה יותר קל לתקשר את השינוי לילדים, גם אם יהיה לא קל בהתחלה.
הסתגלות הדרגתית
ברוב הגנים נהוגה הסתגלות הדרגתית בימים הראשונים – ובצדק. עם זאת, חשוב להסתכל על הילד ולבחון מה נכון לו. יש ילדים שמרגישים בבית תוך 5 דקות ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן. יש ילדים שצריכים יותר נוכחות ותיווך הורי ויש כאלה שפחות. ההסתגלות ההדרגתית נכונה גם להורים שלומדים כך להכיר טוב יותר את הגן החדש.
טקס פרידה
הרבה מאד ילדים בוכים בפרידה בגן. זה לא אומר שלא טוב להם בגן, זה פשוט אומר שהפרידה קשה להם.
להורים, אגב, זה קשה הרבה יותר, כי אחרי שאמא או אבא הולכים, הילד נרגע, נהנה ושוכח את הקושי. ההורה לוקח איתו את הבכי של הילד לשארית היום.
אבל קשה ככל שתהיה הפרידה, לעולם לא להיעלם לילד בלי לומר לו שלום. גם אם הוא משחק יפה ואתם יודעים שהמילה “ביי” תעורר דרמה סוערת. עניין של אמון של הילד בכם.
איך נפרדים? בטקס קבוע, קצר והחלטי. אומרים שלום, מזכירים שבצהריים אמא/אבא/סבא/סבתא יבואו לקחת אותך, נותנים נשיקה והולכים. אפשר להשאיר בגן חפץ מעבר או פריט שהילד אוהב שיקל עליו ברגעים הקשים.
חשוב לוודא שהגננת או הסייעת מגבות אתכם וברגע שאתם הולכים, היא תוספת פיקוד ולא משאירה את הילד לבכות, אלא מנחמת, מחבקת ובעיקר – מסיחה את דעתו עם שלל משחקים, משימות או דברים שהיא פתאום “נורא צריכה עזרה בהם”.
עידוד וחיזוקים חיוביים
פרגנו לילד שלכם על העובדה שהוא גדול והולך לגן, ספרו לחברים, לאחים, לקרובי משפחה. הרשו לו דברים נחשקים “של גדולים” שפעם היה אסור לו, כי עכשיו הוא גדול והולך לגן. טפחו את הערך העצמי שלו ואת גאוות היחידה.
זכרו למה אתם עושים את זה
הגן הוא מקום נפלא. הילד שלכם ילמד בו דברים חדשים, יתקדם, יתפתח, יפגוש חברים, ישחק ויהנה. הוא יצטרך להתמודד עם דברים חדשים ויצא מחוזק מהאתגרים האלה, כי כך לומדים ומתקדמים. הוא יכיר את היכולות שלו וילמד להשתמש בהן. הוא יזכה לעוד אנשים שיאהבו אותו, יתמוגגו ממנו ויעריכו אותו – מלבד בני המשפחה שלו. תהיה לו מסגרת טובה, מכילה, מעשירה שתאפשר לכם ההורים לקדם את עצמכם ואת המשפחה שלכם.
בהצלחה לכל הילדים בשנת הלימודים!
*המאמר נכתב על ידי מערכת “גדולים מהחיים” ואינו מהווה תחליף לייעוץ ולטיפול מקצועי.
