בריאות

ילדים חולי סרטן ושגרת החיסונים

מאת: דר’ גיא בק רוזן MD MHA, היחידה להמטו-אונקולגיה פדיאטרית, חטיבת הילדים – המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ייעוץ מקצועי: פרופ’ דוד גרינברג, היחידה הארצית למחלות זיהומיות בילדים

ילדים בישראל מחוסנים מרגע הלידה, על פי הוראות משרד הבריאות. חשוב להכיר את הנוהל לגבי ילדים חולי סרטן שנמצאים בטיפולים כימותרפיים או הקרנות, המשפיעים על המערכת החיסונית שלהם, ועקב כך על שגרת החיסונים.

מרגע הלידה מחוסן הילדים על פי תדריך חיסונים שמוכר על ידי משרד הבריאות, ומציג את החיסונים המומלצים בכל גיל ומתי רצוי לקבל כל אחד. החיסונים בארץ יעילים ובטוחים, והם הדרך המקובלת להגן על הילדים ממחלות זיהומיות קשות וסיבוכיהן.
ילדים המקבלים טיפול כימותרפי נחשבים מדוכאי חיסון, דבר שמשפיע על היכולת שלהם להתחסן. החיסונים החיים-מוחלשים הנם בעלי פוטנציאל תחלואה, והחיסונים המומתים, בזמן מתן הטיפול הכימותרפי, לא מייצרים זיכרון חיסוני אופטימלי. חשוב להכיר את שגרת החיסונים של ילדים חולי סרטן, איפה כדאי להתחסן וכיצד אפשר לנסות ולהגן על המערכת החיסונית של הילד.

מתי אפשר להתחסן?

על פי המלצות משרד הבריאות ניתן לחסן בתקופת ההפוגה (רמיסיה) – החל מ-3 חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי או ההקרנות. הניתוח לכשעצמו לא מהווה התווית נגד לחיסון .
חיסון החצבת (עם חזרת אדמת אבעבועות רוח)  MMRV לדוגמה, הינו מקבוצת החיסונים החיים-מוחלשים (גם ROTA ו OPV), על כן לא מומלץ לחסן בזמן הטיפול הכימותרפי. מומלץ לבדוק רמות נוגדנים ספציפיים לפני מתן החיסון ולחסן רק במידה והרמות נמוכות/אפסיות (מבוצע לרוב באשפוז יום או במרפאת חיסונים).

כללי זהירות לגבי ילדים חולי סרטן שמתחסנים או שאינם מתחסנים
מאחר ויחוסנו רק בתום 3 חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי, הנוהל דומה לתדריך החיסונים התקף לכל הילדים, עם דגש על הימנעות מחיסון בזמן מחלה זיהומית פעילה.
ילדים חולי סרטן שאינם מתחסנים נמצאים בסיכון גבוה להדבקה במחולל  “פראי” (wildtype) הגורם סיבוכים, לעיתים מסכני חיים.
בשום פנים ואופן אין לחשוף ילד על טיפול כימותרפי לילד/מבוגר אחר חולה במחלה מדבקת.
בכל חשיפה למחלה מדבקת, יש ליידע מיד את הצוות המטפל בשאלת קבלת טיפול מונע (“חיסון סביל”).
יחד עם זאת, חשוב להיערך לכל כל עונה, בהתאם לשגרת החיסונים:

היערכות לקראת הקיץ
ישנם טיפולים אשר גורמים לרגישות יתר בחשיפה לשמש עד חצי שנה מסיום הטיפול הכימותרפי.
יש להימנע מחשיפה לשמש ישירה, להקפיד על כיסוי אזורי גוף חשופים, שימוש בכובע, משקפי שמש וקרם הגנה SPF 70.

הערכות לקראת החורף
למרות ההגבלות, חשוב לתת חיסון נגד שפעת עונתי לילד וכל בני המשפחה. בנוסף, יש להימנע משהייה במקומות סגורים לא מאווררים עם כמות גדולה של אנשים.

איפה מתחסנים
אפשר להתחסן בטיפת חלב או בית ספר כמקובל. בנוסף, ניתן ואף רצוי לקבוע תור למרפאת מעקב זיהומיות, על מנת לנטר את רמות הנוגדנים, ולבנות תוכנית חיסונים מותאמת אישית.

 תופעות לוואי ולמה חשוב לשים לב
תופעות לוואי של החיסונים כוללות תופעות מקומיות: אודם, נפיחות, חום, כאב ו/או תופעות מערכתיות: חום ופריחה. רוב התופעות חולפות מספר יממות לאחר מתן החיסון. במידה ויש ספק, חשוב וצריך לפנות
לקבלת טיפול רפואי – לציין את הרקע ואת החיסון שהתקבל.
בכל הקשור לשילוב בין תופעות הלוואי של החיסונים עם תופעות הלוואי של הטיפולים/הקרנות, מאחר ולא ניתנים חיסוני שגרה בזמן טיפול פעיל (פרט לשפעת) אין מידע על השילוב בין הטיפולים הכימותרפיים או ההקרנות ומתן חיסוני שגרה.

מה לגבי חיסון בני המשפחה של הילד?
את בני המשפחה מחסנים לפי הנחיות משרד הבריאות – כמפורט בתדריך החיסונים, עם דגש על חיסון שפעת העונתית, אותו מומלץ לתת לילד ולכל בני משפחתו.
עפ”י הנחיות משרד הבריאות (תדריך החיסונים) מותר לחסן בני-בית של חולים עם ליקויים במערכת החיסון (בכללם ילדים מטופלים בכימותרפיה) בתרכיבים חיים-מוחלשים, כולל אחים לילדים עם מערכת חיסונית נמוכה (בעקבות השתלות מח עצם).
כאשר אדם שקיבל חיסון נגד אבעבועות רוח מפתח פריחה משנית לחיסון, מומלץ להימנע ממגע עם בני משפחה בעלי ליקויים במערכת החיסון במשך תקופת המצאות הפריחה.
יש לחסן בתרכיב מומת IPV את בני ביתם של חולים עם ליקויים במערכת החיסון המועמדים לחיסון נגד שיתוק ילדים.
טרם נסיעה לחו”ל יש להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי האפידמיולוגיה הספציפית.

כמה דגשים לסיום
המידע הנ”ל מהווה המלצות כלליות בלבד ואינו מחליף התייעצות פרטנית עם הצוות המטפל.
המידע הנ”ל רלוונטי לילדים מטופלים שלא עברו השתלת מח עצם. ההתייחסות למושתלי מח עצם פרטנית ועל כן תיעשה בהנחיית היחידה להשתלות בה מטופל הילד.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר>> משרד הבריאות

לא משאירים אותם לבד עם הסרטן!
דילוג לתוכן