התמודדות הילד עם מחלתו
עם אבחון המחלה, נכנס הילד לעולם חדש, מפחיד ולא מוכר של טיפולים קשים בבית חולים. מתוך כך עולה תחושת בלבול וחוסר שליטה. בכדי לסייע לו בכך יש לספק לילד מידע ברור בהתאם לגילו והבנתו.
יש ילדים התופסים את המחלה כעונש על מעשה רע שעשו. נושא דימוי הגוף מתחיל להעסיקם בשל התקרחות, צלקות מניתוחים, והשינויים במשקל הגוף. נלקחת מהם השליטה על ההתנהלות היום יומית ומתעוררים פחדים מהטיפולים.
יש ילדים החוששים לדבר עם הוריהם על פחדיהם, שמא הוריהם לא יוכלו לעמוד בזה, ולכן הם מעמידים פנים. העמדת הפנים והקושי הרב לדבר על הפחדים הינם עניין מהותי באיכות החיים של הילד בתקופת מחלתו. ההסכמה שבשתיקה בין ההורים לילדיהם משאיר אותם כל אחד לבד עם פחדיו ודמיונותיו, באשר למה שעלול לקרות ומאלץ את הילדים לדבר על הפחדים באופנים פחות ישירים.
אחת הדרכים בהם מבטא הילד את מצוקותיו הרגשיות היא דרך ההתנהגות (acting out). עקשנות, כעס, חוסר שיתוף פעולה (בעיקר בולט הסירוב ללקיחת תרופות). דרך נוספת היא דרך הפרעות רגשיות של חרדה, דיכאון או הפרעות שינה.
לפיכך, חשוב לתת לילד אפשרות לבטא את פחדיו ע"י טיפול באמצעות אומנות, משחק, ציור או מוזיקה (בהתאם לאופיו / תחביביו). בנוסף, חשוב לשמור על קשר עם המסגרת החינוכית בה לומד כך שמעבר לקשר הלימודי והחברתי , יישאר קשר שפוי עם עולם הבריאות.
כותבת שורות אלה היא נגה גורביץ' – עובדת סוציאלית קליניתmsw., פסיכותרפיסטית בגישה קוגנטיבית-התנהגותית ומנחת קבוצות.
עבדה עד שנת 2010 בצוות הפסיכו-סוציאלי במערך ההמטו-אונקולוגי ילדים ע"ש ספרא בתל השומר. בעלת ניסיון רב בעבודה עם חולי סרטן ובני משפחתם והדרכת הורים. מטפלת ויועצת מקצועית בעמותת גדולים מהחיים.
פרטים נוספים בפרופיל המקצועי בפורטל בטיפולנט:
http://www.betipulnet.co.il/profile/%D7%A0%D7%92%D7%94/
