עם סיום הטיפולים מתחיל הקשר עם בית החולים להידלדל ומצופה חזרה לבריאות ולשגרת חיים רגילה קלה, שמחה ופשוטה. אתם נוכחים לדעת שזה לא כל כך פשוט..
במשך תקופת הטיפולים הארוכה, התרגלתם לקשר כמעט יום יומי עם הצוות הרב מקצועי בבית החולים, קיבלתם מענה לכל צורך או חשש. קשר זה נתן תחושה של בטחון ונבנתה שגרה של התנהלות החיים סביב בית החולים. עם החזרה ל"בריאות" חלה התרחקות הדרגתית מצוות בית החולים ופעמים רבות תחושת הביטחון שהיתה, מתערערת. שלב זה קשה מאד.
בנוסף, על הילד להשתלב חזרה שיגרת החיים ולתפקד כתלמיד בבית הספר.
ילדים שחלו בגיל צעיר, לפני כניסתם לגן או לבית הספר, חסרים מיומנויות חברתיות והכניסה למסגרת חינוכית קשה להם ואף מפחידה. על מנת להשלים פער זה הם חייבים לקבל סיוע מתוכנן ואינטנסיבי מהמסגרת החינוכית.
בוגרים, שמסיימים טיפולים וחוזרים ישר לבחינות הבגרות, נתקלים בקושי בהשלמת פערי הלימוד.למרות שמשרד החינוך נותן סיוע לימודי והקלות בבחינות הבגרות, יש לסייע להם להתגבר על קושי זה.
החזרה לשגרה מפנה זמן למחשבות על "מה שעברנו". רבים רוצים להניחם מאחור ולהמשיך הלאה אולם פעמים רבות כל ניסיון להתעלם מהם נועד לכישלון. דיבור על מה שהיה ושיתוף יכול לסייע.
בנוסף, עם החזרה לשגרה עולים וצפים על פני השטח "נזקי ההתמודדות". קשיים בזוגיות, חוסר גבולות בתוך המשפחה ואיבוד הסמכות ההורית. דפוסי האינטראקציה והתפקידים במשפחה השתנו לאורך הטיפול ועכשיו יש לחזור למצב של "נורמאליות". פניה לאיש מקצוע לקבלת הדרכת הורים ו/או יעוץ זוגי יכולה לסייע.
כותבת שורות אלה היא נגה גורביץ' – עובדת סוציאלית קליניתmsw., פסיכותרפיסטית בגישה קוגנטיבית-התנהגותית ומנחת קבוצות.
עבדה עד שנת 2010 בצוות הפסיכו-סוציאלי במערך ההמטו-אונקולוגי ילדים ע"ש ספרא בתל השומר. בעלת ניסיון רב בעבודה עם חולי סרטן ובני משפחתם והדרכת הורים. מטפלת ויועצת מקצועית בעמותת גדולים מהחיים.
פרטים נוספים בפרופיל המקצועי בפורטל בטיפולנט
